השבוע סבא שלי, שאנחנו קוראים לו אופה, חגג יומולדת 85. כבר היו לו ימי הולדת מכוננים בחייו. אם זה היה יום ההולדת הראשון שחגג בלי הוריו, אחרי שברח מאוסטריה לאנגליה, אם זה היה יום ההולדת הראשון שחגג בארץ, אם זה היה יום ההולדת הראשון שחגג כאיש, אב ובעל משפחה, אם זה היה היום הולדת הראשון שחגג אחרי שניצח את הסרטן, אם זה היה היום הולדת הראשון שחגג כסבא או יום ההולדת הראשון שחגג עם נינה על ברכיו. בכל זאת יום ההולדת הזה שנחגג ביום ראשון היה שונה – זה היה יום ההולדת הראשון שבו הוא איננו.
תבינו, אופה שלי לא היה 'סבא של מרחוק', כזה שרואים רק בחופשים או מדי כמה סופי שבוע, אופה ואומה שלי (סבתא שלי, שתזכה לעוד הרבה שנים טובות ובריאות) תמיד היו קרובים.
יחד הם לקחו אותי איתם לחופשים בת"א, לאכול תפוח-אדמה בשמנת ועירית בניו-יורק-ניו-יורק, ולראות בובות במוזיאון השעווה בכלבו שלום, יחד הם היו מכינים ארוחות בוקר ביום שבת – סלט חתוך קטן – קטן וביצה רכה שזכתה לשם ביצה 'בדיוק' כי צריך להוציא אותה מהמים בדיוק בזמן, אופה לא היה בשלן צמרת אבל היו כמה דברים שרק הוא היה מכין – סירות תפוחי-אדמה, מצה-בריי בפסח וצלחת ממתקים מיוחדת לנכדים שישנו אצלם (בזמנו היו רק נכדות, אבל כל אחת מאיתנו זכתה לכלב מבייגלה, פרצוף מעדשים, גינה מנחשי גומי...).

לאופה הייתה חנות לבגדי נשים בלב ירושלים, הוא היה חייט בחסד ואפילו עשה פעמים היסטוריה – פעם שעיצב חלון ראווה שלם מברביות לבושות בבגדי הקולקציה שעיצב, אותו חלון השתנה כל ערב, וכל בוקר הייתה סצנה חדשה, בגדים חדשים וברביות חדשות, ופעם נוספת שארגן תצוגת אופנה לנשים בשועפט.

אופה היה איש של ירושלים, תמיד הלך עם כובע וחליפה שבדש שלה אריה העיר, הוא הילך בעיר כבשלו ורבים הסבירו לו פנים. לכולם הוא היה 'אדון פרידלנדר' ולי הוא היה אופה, אופה שתמיד יכולתי ל"לסחוב" מהחנות לטובת מילקשייק (בשבילי) וקפה (בשבילו) בקפה נאווה, או שקית קטנה של קשיו חמים מפיצוחי בהרי או בלון על מקל מחנות הנעליים הכי מדליקה בעיר – החנות של פרימן וביין שהייתה להם קרוסלה בחנות!

שפצלה הוא אוכל של 'יקים', אבל בעצם הוא סוג של פסטה הום-מייד. אצלנו קטינא, כבת שלי, אוהבת פחמימות מכל סוג, אז אני מכינה לה שפצלה בבית ויודעת שאין בו חומרים משמרים ולעומת זאת יש בו טונות של אהבה. המצרכים הם כאלה שיש בכל בית, רק המסננת המסורתית היא כזו שתצריך הליכה לחנות מתמחה (או לארון של אימא). מצד שני, ניתן להכין אותו גם בלי המסננת.
ניתן לשדך לו כל רוטב פסטה אהוב והוא יקבל באהבה גם רוטב של צלי.

שפצלה
המרכיבים:
550 גרם קמח
3 ביצים
400 גרם מים
מלח
פלפל
מעט אבקת מרק עוף

אופן ההכנה:
1. בסיר גדול מרתיחים מים עם מלח ומעט אבקת מרק עוף אם רוצים.
2.מערבבים בקערה את המרכיבים לפי הסדר, למזוג מים לאט לאט עד שמתקבלת עיסה נוחה לערבול. טורפים היטב, עד שנוצרות בועות על פני הבצק. דוחפים לבצק כף עץ ומעבירים עליה אצבע – אמורה להישאר אחריה שובל נקי שלא נסגר וזו הסמיכות הנכונה.
3. מעבירים את התערובת למסננת שפצלה שאותה ממקמים מעל הסיר עם המים החמים ועוברים על המסננת עם קלף שיצירת השפצלונים. לחלופין - מטפטפים באמצעות כפית בצק אל תוך הסיר. מחכים שהשפצלה יצופו (בדומה לבישול ניוקי).