סוף שבוע בקפדוקיה
נופי ירח מכשפים, טיול בכדור פורח וערים חצובות בסלע. דמיאן יפה, מנכ"ל החברה הגיאוגרפית, מתארח ב"מדריך" ומספר על קפדוקיה שבתורכיה

מיקום וסביבה:
בלב תורכיה, מצפון מזרח למשורי קוניה, שוכנת 'קפדוקיה'- חבל ארץ יחודי וענקי המשתרע בין הרי הטאורוס בצפון, לבין הרי הפונטוס בדרום. הוא תחום במזרח על ידי נהר הפרת, ובמערב ע"י הקיזיל אירמאק,הנהר האדום, הארוך בנחלי תורכיה.
קפדוקיה היא בעצם רמה גבוהה, מעוטת משקעים, דלת צמחייה ותושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות ומגידול בהמות.
החיתים הקדמונים נתנו לאזור את השם 'קפדוקיה', שמשמעו "ארץ הסוסים הגזעיים". סוסים גזעיים כבר לא גדלים כאן, אך האזור עדיין שומר על אופיו החקלאי. באדמה הפורייה  גדלים כרמי ענבים ומטעי פרי, וסמוך לגדות הנהרות מעבדים כפריים חלקות קטנות לירקות.
ברבות מהחצרות מגדלים צאן ומעט בקר, ובבתים רבים ניתן לראות אדניות של גרניום צבעוני או של בזיליקום ריחני, ומעל לחלונות משוכים חוטים שעליהם מתייבשים פלפלים, חצילים וירקות אחרים. על הגגות מייבשים תאנים, צימוקים ודלועים.
ארובות פח קטנות המשמשות לאוורור ומציצות מהאדמה הן הרמז החיצוני היחיד לחיים החקלאיים הענפים המתקיימים מתחת לפני השטח. את היין המקומי, למשל, מיישנים בחללים תת-קרקעיים חצובים, במקום בחביות. כך מנצלים את הבידוד הטבעי של הטוף, שמסייע לשמור על טמפרטורה נמוכה וקבועה.

גאולוגיה:
הרי הגעש ארג'יס דאג שמדרום לקייסרי וחסאן דאג שמדרום לאקסראי, פלטו טוף (אפר וולקני) והמטירו פרורי סלע, שהוסעו הרחק ומילאו את העמק בגרגירים לבנים-צהבהבים, שנלחצו והתקשו, עד שהפכו למעין סלעי משקע. המים שזרמו בערוצים, גרגירי החול שנישאו ברוח והלחות שבאויר, עיצבו בשכבות הסלע צורות של עמודים. כך נוצרו עמודי טוף גבוהים בצורת חרוט, ובראשם אבן מחומר קשה, מעין "כובע". תצורה זו מכונה בפי המקומיים "עמודי פיות" ובפי התיירים "ארובות".
החומר נפלט בגוונים שונים, והתוצאה היא קשת רחבה של צבעי וורוד, צהוב, אפור ולבן, שאור השמש מעניק להם גוונים, המתחלפים בשעות שונות של היום.

המערות:
כשכובשים איימו על מרחבי קפודוקיה, השכילו התושבים לחצוב מערכות מסתור תת-קרקעיות משוכללות, ולהכינן כמקום מחיה אלטרנטיבי בזמן פורענות.
דוגמא בולטת היא שתי מערות המיסתור דרינקויו  וקיימקלה:
דרינקויו, איננה עוד מערת מסתור, אלא עיר שלמה. מבנה תת קרקעי בן שמונה קומות, בעומק של 55 מטרים, שהשתרעו על פני שטח של שני דונם. מתכנני הערים הללו, דאגו גם לאספקת מים, השם "דרינקויו", פירושו "באר עמוקה"; ואכן, בקומה התחתונה נחצבו מספר בורות מים, שלעיתים, עד שנת 1962, בהיעדר צנרת מודרנית, שימשו את תושבי העיירה. כל קומה היא "עיירה" עצמאית ובה מטבח, כנסייה, מחסני מזון, טחנת קמח, בית בד, יקב, ואפילו בית קברות.
מיעוט קטנטן מהתושבים המקומיים, עדיין גר במערות הללו.


בתי מלון מערות:
חוויית הדיור בכוכים איננה שמורה לתושבים המקומיים בלבד. גם התיירים יכולים להינות מכך. התייר הרומנטיקן יכול להתגורר בפנסיון חצוב, לסעוד מאכלים משובחים במסעדה חצובה, ואפילו לצפות בהופעת פולקלור בתוככי מערות. הכל נחצב למענו בסלעי הטוף. בשולי האזור על גבעות רמות, נחצבו מגדלי תצפית ושמירה. שני המבצרים הבולטים, אצ'יסאר ואורטהיסאר, מובילים לנקודת תצפית המשקיפה אל נופי האזור.
אפשר גם להשתכן בבתי מלון "קונוונציונליים" בעיירות שבקפדוקיה.

עמק הגורמה:
עמק הגורמה הוא האתר המפורסם בקפדוקיה ובתורכיה כולה, ובו כמה עשרות כנסיות חצובות בסלע. זהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר של כנסיות ומינזרים. ראשוני הנזירים שנמלטו מאימת הקלגסים הרומיים, התחבאו באזור זה וחיו במערות ניסתרות בסלע.

כנסיות:
בראשית תנועת הנזירות קושטו הכנסיות בעיטורים גיאומטריים פשוטים, ששורטטו על ידי המתפללים עצמם. עם הזמן,  העיטורים הללו  פינו את מקומם לציורי קיר מרהיבים, זוהרים בצבעיהם, ומרשימים ברמתם האומנותית, הממחישים בצורה חיה, את מסכת חייו ומותו של ישו הנוצרי.

מלנדיז סויו:
מי שנפשו נקעה מהמוני התיירים הגודשים את האתרים המפורסמים, כדאי לו לגלוש לנחל המלנדיז, הנמצא מדרום לעיר המחוז אקסראי.  הנחל הזה נמצא מדרום להר הגעש חאסן דאג שפלט במרוצת הדורות אובסידיאן - זכוכית וולקנית ששימשה כמטבע עובר לסוחר כבר באלף השישי לפני הספירה. במצוקי הנחל חצובות למעלה מעשרים כנסיות ביזנטיות; חלקן הרוסות, חלקן משמשות כמחסנים ובחלקן עדיין מתגוררים אנשי הכפר בליסירמה. אפשר לגלות אותן רק בהליכה רגלית, לאורך הקניון, רצוי בלוויית מקומי, שתמורת כמה פרוטות ייקח כל אחד, לגישרונים קטנים החוצים את הנחל ולמחילות ניסתרות.


אבנוס:
לחובבי פולקלור אסור להחמיץ את הכפר השליו אבנוס, עיירת קדרים ואורגים חביבה וציורית, אשר לגדת הנחל קיזיל אירמאק. הנחל המתחיל את דרכו בהרי הפונטוס, היה כמעט תמיד אחד מעורקי החיים החשובים של אנטוליה. שמו בתורכית - "הנהר האדום" - ניתן לו על שום חומר הסחף האדמדם שנכרה לגדותיו. החומר המשונע מקבל פלסטיות מצויינת - תכונה שבה הבחינו כבר החיתים, ויצרו ממנו כלי חרס חזקים ומעודנים כאחד. עד היום יוצרים הקדרים המקומיים כלים הדומים להפליא לאלה של החיתים.
אוונוס אינו רק מרכזם של הקדרים, אלא גם מרכזם של אורגי השטיחים, הממשיכים עד היום את הסגנון המקומי, העשיר בצבעי צהוב ואדום, וכן של הסוחרים המביאים את מרכולתם - מכל מרחבי אנטוליה.

פעילויות בקפדוקיה:
קפדוקיה משופעת בעוד מגוון של פעילויות, שמתאימות גם לילדים ובהן: טיולי אופני שטח, טיולי ג'יפים, טיולי סוסים, כדורים פורחים בעמקים, סקי בחורף בהר ארג'יאס, חמאם תורכי, שעורי קדרות ועוד.

מתי כדאי לנסוע?
מומלץ לבקר באזור במיוחד באביב ובסתיו, אולם לא בקיץ: מדובר ברמה מדברית גבוהה, ומאד חם שם בעונה זו של השנה.

לכתבות נוספות:
אנטליה
הסוד הסלובני

שלח לחבר הדפס
הוסף תגובה